החומש הראשון לפי החלוקה היהודית לסדרים:  |  רשימת תפוצה  |  יצירת קשר דרך האתר  |  יצירת קשר במייל  |  קישורים שימושיים  |  כתבו עלינו  |  תוכנה להמרה בין החלוקות  |  אודות  
 
תגובות: -1
צפיות: -1
 
 
פרשת השבוע "וילך" היא פרשה "חדשה". היא מתחילה 10 פסוקים אחרי תחילת הסדר הארצ-ישראלי. מדוע לא קבעו אותה במקום בו מתחיל הסדר ?

סדרת וילך היא פרשת שבוע צעירה יחסית. מי שיעיין בסוף ספר אהבה שבמשנה תורה ימצא שהרמב"ם לא מנה אותה ברשימת פרשות השבוע. גם ברשימת הסדרים המופיעה בספר התיג'אן [ הספר של קהילת תימן המביא כללים חשובים בנוגע לספר התורה] והממוינים לפי פרשות השבוע לא מופיעה פרשת וילך. בשני מקורות אלו מופיעה פרשת ניצבים ולאחריה פרשת האזינו! הציטוט הבא נלקח מהרמב"ם שבאתר של מכון ממרא מסדר התפילה שבסוף ספר אהבה שבמשנה תורה:אתם ניצבים--"ויאסוף יהושוע את-כל-שבטי ישראל . . ." עד "כרמים וזיתים אשר לא-נטעתם . . ." ביהושוע; האזינו--"ולקחתי אני מצמרת הארז . . ." עד "והשיבו, וחיו" , ביחזקאל; הצורך בחלוקת פרשת ניצבים לשתיים נובע מהעובדה שיש שנים בהן יש 2 שבתות בהן קוראים בתורה בפרשות השבוע בין ראש השנה וסוכות. [ברוב השנים, כמו גם השנה, יש רק שבת אחת כזאת. השנה למשל יום כיפור חל בשבת]. המדהים הוא שבשנים אלו פרשות מטות ומסעי מחוברות! כך שעקרונית ניתן לחלק אותן ולפתור את הבעיה. אלא שעקב הרצון לסמל את התפילה "תכלה שנה וקללותיה" במעשה הוחלט שהפסוקים הלא-נעימים המצויים בפרשת ניצבים יקראו לפני ראש השנה! אם היינו מפצלים את מטות ומסעי וקוראים את ניצבים [לפני חלוקתה] אחרי ראש השנה אזי היינו קוראים פסוקים אלו ולא מממשים את תפילתינו "תחל שנה וברכותיה". פסוקים לדוגמה מפרשת ניצבים:לֹא-יֹאבֶה ה', סְלֹחַ לוֹ--כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף-יְהוָה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא, וְרָבְצָה בּוֹ כָּל-הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה; וּמָחָה ה' אֶת-שְׁמוֹ, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה, מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל--כְּכֹל, אָלוֹת הַבְּרִית, הַכְּתוּבָה, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. לאחר הקדמה זו נחזור ונשאל: מדוע לא קבעו את תחילת פרשת וילך במקום בו התחיל סדר קריאה בארץ ישראל? סדר כד מתחיל בפרשה זו: כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ. מדוע לדחות את התחלת הפרשה בעשרה פסוקים? הפסוק וילך משה וכו' הוא פסוק יא בסדר זה!על מנת לענות על שאלה זו נתמודד עם השאלה האם הפסוקים של פרשת ניצבים הם באמת פסוקי קללה או שלא?הרמב"ם בפרק יג מהלכות תפילה הלכה ז, כותב: קללות שבתורת כוהנים--אין מפסיקין בהן, אלא אחד קורא אותן; מתחיל בפסוק שלפניהם, ומסיים בפסוק שלאחריהם. וקללות שבמשנה תורה--אם רצה לפסוק בהן, פוסק; וכבר נהגו העם שלא לפסוק בהן, אלא אחד קורא אותן.רואים אנו שתי מדרגות בקללות. אלו שבחומש ויקרא בסדרת בחוקותי - אסור להפסיק בהן. אלו שבחומש דברים בסדרת כי תבוא - מותר להפסיק בהן אלא שלא נהגו לעשות זאת. מה ההבדל? בחומש ויקרא הקללות הן בלשון רבים, לציבור כולו. ובדברים בלשון יחיד נוכח.ומה בנוגע לפסוקים שבפרשת ניצבים? כאן ניעזר במנהג תימן לקריאת התורה בשבת במנחה ובימי שני וחמישי. כידוע, בימים אלו קוראים 10 פסוקים לשלושה אנשים. מי שיעיין ברמב"ם שבהוצאת הרב קאפח זצ"ל בסוף ספר אהבה יראה שהרב קאפח נתן את סימן הקריאה "גגד" לקריאה זו [ג פסוקים לעולה הראשון, ג פסוקים לעולה השני, ד פסוקים לעולה השלישי].אלא שמי שיטרח לפתוח את החומש יגלה שהעולה השלישי מסיים בפסוק: וְהָיָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת-דִּבְרֵי הָאָלָה הַזֹּאת, וְהִתְבָּרֵךְ בִּלְבָבוֹ לֵאמֹר שָׁלוֹם יִהְיֶה-לִּי--כִּי בִּשְׁרִרוּת לִבִּי, אֵלֵךְ: לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה, אֶת-הַצְּמֵאָה.על כך כותב הרב קאפח שאין בכך בעיה כי פסוקים אלו אינם פסוקים של קללה! הם בלשון יחיד ואינם בלשון נוכח! מי שיפתח את חומש תאג' כתר ישראל יראה שהוא מסמן את הקריאה בשבת במנחה ובימים ב -ה גגד ומוסיף בסוגריים (גגיד). [גגיד = ג פסוקים לשני העולים הראשונים ו-יד פסוקים לעולה השלישי]. בלוח השנה הנפוץ בקרב עדת תימן, לוח קרן בית הלוי מופיע רק הסימן גגיד.גם הספרדים והאשכנזים קוראים לפי גגיד. מדוע? כי למרות דברי הרב קאפח עדיין הפסוקים נשמעים מנוגדים לדברי הרמב"ם [שם הלכה ה] כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב, וחותם בדבר טוב. וכעת אפשר להבין מדוע סדרת וילך מתחילה לא בתחילת הסדר הארצ-ישראלי. בארץ ישראל סברו כמו הרב קאפח זצ"ל. [דרך אגב, העליות לתורה בנוסח התימני-הבלדי משמרות את סדר הקריאה הארצ-ישראלי בהיקף של מעל 80%!, כ-15% יותר מאשר העליות לתורה בנוסח הספרדי, האשכנזי, השאמי] ולכן, יכלו לחלק את סדר כג ל-7 עולים ללא קושי. אולם, מי שקבע את סדרת וילך סבר כפי שאנו נוהגים כיום - לפחד גם מפסוקים אלו- ולכן לא נותרה לו ברירה אלא להוסיף 10 פסוקים מסדר כד לסדרת ניצבים על מנת שאפשר יהיה להעלות 7 עולים מבלי לסיים באותם פסוקים מפחידים. אני מצרף לדבר תורה זה גם תמונה של סדר כג על מנת שמי שמעוניין לבדוק את הדברים בחומש יוכל לעשות זאת בקלות. גם מי שיש לו חומש קורן יוכל למצוא שם את סדר כג בקלות. יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. תבורכו מפי עליון, בצלאל אריאל